שמות הופכים לאנשים, ותאריכים הופכים לסיפור

הרקע שלי

העיסוק שלי בגנאלוגיה נובע מהאמונה שההיסטוריה אינה מתקיימת רק בספרים ובארכיונים. היא חיה גם בשמות שנשכחו, בתצלומים ישנים, במסמכים שנותרו מאחור, בסיפורים שעברו במשפחה ובשאלות שנותרו ללא מענה.

בשנים האחרונות אני חוקרת את ההיסטוריה של משפחות וקהילות יהודיות במזרח אירופה, בדגש על התקופה שקדמה לשואה, על חורבן הקהילות ועל הדרכים שבהן ניתן לשחזר את סיפוריהן מתוך מקורות היסטוריים, ארכיוניים ומשפחתיים. המחקר שלי משלב עבודת ארכיון, איתור וניתוח מסמכים, הצלבת מקורות ובחינת הסיפורים האישיים בתוך ההקשר ההיסטורי הרחב.

המחקר המשפחתי שלי, ובפרט העיסוק בשורשיה של יהדות ליטא, הוא גם מסע אישי בעקבות אנשים, מקומות וקהילות שהותירו את חותמם על ההיסטוריה המשפחתית ועל הזיכרון היהודי.

אני בעלת תואר שני בתקשורת פוליטית מחקרית. עבודת התזה שלי עסקה בזיכרון הקולקטיבי ובאופן שבו השואה נוכחת בנאומיהם של ראשי ממשלות ישראל. לצד המחקר האקדמי, אני מביאה איתי יותר מעשור של ניסיון בעבודה אסטרטגית, במחקר, בפיתוח תוכן ובהנגשת ידע מורכב לקהלים מגוונים. אני גם מדריכת מסעות לפולין, ועוסקת בחיבור בין מקומות, מקורות היסטוריים וסיפורים אישיים.

מבחינתי, גנאלוגיה היא הרבה יותר מאילן יוחסין. היא דרך להבין מאין באנו, להכיר את עולמם של מי שחיו לפנינו, ולמקם את הסיפור המשפחתי בתוך ההיסטוריה הרחבה. היא מאפשרת להשיב שמות לסיפורים, לחבר בין פיסות מידע שנראו בתחילה בלתי קשורות, ולעיתים גם להתקרב אל שאלות שנשארו פתוחות במשך דורות.

בעבודתי אני מבקשת לשלב סקרנות, דיוק מחקרי ורגישות לסיפור האנושי. לא להסתפק במה שנדמה שאנחנו יודעים, אלא לשאול, לבדוק, להצליב מקורות ולגלות מה עוד אפשר ללמוד.

אני מאמינה שלכל משפחה יש היסטוריה ששווה להכיר — ושגם כאשר חלקים ממנה אבדו, אפשר לעיתים קרובות למצוא דרכים חדשות להתקרב אליה.